יש רגע בכל פרויקט שבו הדלת נפתחת בפעם הראשונה והחלל סוף סוף הוא עצמו. בהרצליה, הרגע הזה הגיע ביום שבו ירד קיר המטבח.
נקודת ההתחלה
הדירה המקורית הייתה מחולקת לחדרים קטנים וסגורים. המטבח היה מוסתר, מנותק מהאור ומהחיים של הבית. המשפחה רצתה דבר אחד מעל הכול: להיות ביחד בזמן הבישול, האוכל והחיים.
ההחלטה היחידה שסידרה את כל הפרויקט הייתה לפתוח את המטבח אל הסלון — ולתת לאור לרוץ מקצה לקצה.
- קו ראייה רציף מהכניסה ועד המרפסת
- אלון חם מול פלטה רגועה וניטרלית
- אי שהפך למרכז האמיתי של הבית
כל השאר נבע מזה. כשהמשפחה נכנסה, אף אחד לא דיבר על חומרים או על תקציבים. הם פשוט עמדו באור.